סדנת צילום יכולה להימשך כמה שעות או יום שלם, אבל הדברים החשובים שלוקחים ממנה לא מסתיימים כשמחזירים את המצלמה לתיק. בסדנאות של צב"ד יוצאים לשטח, מתנסים בסיטואציות אמיתיות ופוגשים עולמות צילום שונים – מנוף וטבע ועד רחוב, אנשים, מאקרו, בעלי חיים וצילום בתנועה. בתוך ההתנסות הזו נבנים הרגלים, יכולות ודרך הסתכלות שיכולים ללוות את הצלם הרבה אחרי הסדנה עצמה.
-
לומדים לראות אור – ולא רק לחפש מקום יפה
אחד השינויים המשמעותיים שיכולים להתרחש אצל צלם הוא הרגע שבו הוא מפסיק לראות רק את הנושא ומתחיל לראות את האור. לפני כן אנחנו יכולים להסתכל על אדם, נוף או רחוב ולחשוב בעיקר על מה שנמצא מולנו. ככל שמתנסים יותר בצילום, מתחילים לשים לב מאיפה האור מגיע, האם הוא קשה או רך, מה הוא מדגיש, אילו צללים הוא יוצר ואיך הוא משנה את האווירה.
בסדנת צילום הדברים האלה מתרחשים בזמן אמת. השמש לא מחכה שנבחר הגדרות, העננים משנים את התנאים, והאור שהיה מצוין לפני עשר דקות כבר נראה אחרת. לומדים להגיב למה שקורה במקום לנסות לכפות על המציאות תנאים מושלמים.
זו יכולת שנשארת גם אחרי שהסדנה נגמרת. בפעם הבאה שתצאו לצלם, תתחילו באופן טבעי לחפש קודם את האור ורק אחר כך את הפריים. בשלב מסוים זה קורה אפילו בלי מצלמה ביד. אתם נכנסים לחדר, הולכים ברחוב או יושבים מול הים ופתאום שמים לב לאופן שבו האור נופל על הדברים.
זה כבר לא טיפ שלמדתם בסדנה. זו דרך חדשה להסתכל.
-
מקבלים ביטחון לקבל החלטה במקום לחפש את "ההגדרה הנכונה"
צלמים בתחילת הדרך יכולים לבזבז זמן רב בניסיון להבין מהי ההגדרה הנכונה לכל צילום. איזה צמצם צריך? איזו מהירות תריס? כמה ISO? איפה למקם את הפוקוס?
בסדנה מגלים בהדרגה שאין מספר קסם שמתאים לכל מצב. צילום הוא רצף של החלטות. אם רוצים להקפיא תנועה, מקבלים החלטה אחת. אם רוצים להכניס תחושת תנועה לפריים, ייתכן שנבחר בדיוק את ההפך. אם רוצים להפריד אדם מהרקע, נעבוד אחרת מאשר בצילום נוף שבו חשוב לנו לשמור על עומק ופרטים.
התרגול בשטח בונה משהו שקשה לקבל מקריאת חומר בלבד: ביטחון. אתם מצלמים, מסתכלים על התוצאה, מבינים מה קרה ומשנים בהתאם.
עם הזמן התהליך הזה מתקצר. במקום לעמוד מול סיטואציה ולתהות מה צריך לעשות, מתחילים לשאול שאלה הרבה יותר מעניינת: מה אני רוצה שהתמונה תעשה?
הביטחון הזה הולך איתכם הלאה. לא משום שאתם כבר יודעים כיצד לצלם כל מצב אפשרי, אלא משום שאתם יודעים להתמודד גם עם מצב חדש.
-
מפתחים עין צילומית שאי אפשר להחזיר למצב הקודם
אחרי שמתחילים ללמוד צילום ברצינות, משהו באופן שבו מסתכלים על העולם משתנה. פתאום קווים, השתקפויות, שכבות, צבעים, מסגרות טבעיות ורגעים קטנים מתחילים למשוך את תשומת הלב.
בסדנה השינוי הזה מקבל דחיפה משמעותית משום שאתם נמצאים במקום אחד עם צלמים נוספים ומגלים כמה דרכים שונות קיימות לראות בדיוק את אותה הסיטואציה. אתם יכולים לעמוד ליד צלם אחר, עם אותו אור ואותו נושא, ולגלות בסוף ששניכם יצרתם תמונות שונות לחלוטין.
זה מלמד שיעור חשוב: צילום אינו רק תיעוד של מה שהיה מול המצלמה. הוא גם הבחירה של הצלם במה להכניס לפריים, מה להשאיר בחוץ, מאיפה להסתכל ומתי ללחוץ.
ככל שמתרגלים את הבחירות האלה, העין נעשית רגישה יותר. מתחילים לזהות תמונה עוד לפני שמרימים את המצלמה.
וזה אולי אחד הדברים היפים שלוקחים מסדנת צילום: לא רק עוד תמונות בכרטיס הזיכרון, אלא יכולת לראות יותר דברים בתוך אותה מציאות.
-
לומדים לא לפחד מתמונה שלא הצליחה
אחד ההבדלים בין מי שרק מתחיל לצלם לבין מי שכבר צבר ניסיון הוא היחס לתמונות שלא הצליחו. בהתחלה תמונה מטושטשת, חשוכה מדי או בעלת קומפוזיציה חלשה יכולה להרגיש כמו כישלון. עם הזמן מבינים שתמונה כזו היא לעיתים אחד מכלי הלימוד הטובים ביותר.
בסדנת צילום אפשר לעשות את זה במקום. מצלמים, בודקים ומנסים להבין למה התוצאה אינה מה שרצינו. אולי מהירות התריס הייתה נמוכה מדי, אולי הפוקוס נפל במקום הלא נכון, אולי הבעיה בכלל לא טכנית אלא בזווית שבחרנו.
ואז מגיע החלק החשוב: מצלמים שוב.
ההרגל הזה נשאר. במקום למחוק מיד תמונה שלא הצליחה ולהמשיך הלאה, מתחילים לשאול מה אפשר ללמוד ממנה. צילום הופך מתהליך שבו מחפשים הצלחות לתהליך של ניסוי, תיקון ושיפור.
זה גם משחרר. כשלא מפחדים לטעות, מעזים יותר. מנסים זוויות פחות צפויות, משחקים עם תנועה, משנים חשיפה ומצלמים דברים שבעבר אולי היינו מוותרים עליהם.
-
מקבלים את הרצון לצאת שוב לצלם
אולי הדבר החשוב ביותר שסדנת צילום טובה יכולה להשאיר הוא דווקא לא טכניקה מסוימת, אלא מוטיבציה.
קל מאוד לאהוב צילום ולהגיע למצב שבו כמעט לא מצלמים. המצלמה בבית, תמיד יש משהו אחר לעשות, ואנחנו אומרים לעצמנו שבסוף השבוע הבא נצא לצלם. ואז מגיע עוד סוף שבוע ועוד אחד.
סדנה שוברת את השגרה הזאת. פתאום נמצאים במשך כמה שעות במקום שבו כולם הגיעו מאותה סיבה. מסתכלים, מצלמים, מדברים על תמונות, מנסים דברים חדשים ורואים איך אנשים אחרים מתמודדים עם אותה סיטואציה.
לא פעם חוזרים הביתה עם הרבה יותר מאשר התמונות שצילמנו. חוזרים עם רעיון לפרויקט, רצון לנסות טכניקה חדשה, לוקיישן שרוצים לחזור אליו או פשוט חשק להוציא שוב את המצלמה מהתיק.
וזה משהו ששווה לשמור עליו. כי אפשר ללמוד המון על צילום, אבל בסופו של דבר הדרך להשתפר עוברת דרך דבר אחד פשוט: להמשיך לצלם.
הסדנה נגמרת. מה שלמדתם ממנה ממשיך איתכם
בסדנאות של צב"ד המטרה אינה רק להגיע ללוקיישן יפה ולחזור עם כמה תמונות מוצלחות. הסדנה היא הזדמנות להתנסות, להתמודד עם סיטואציות אמיתיות, לקבל הכוונה ולפתח בהדרגה עצמאות כצלמים.
את התמונות מהסדנה אולי תערכו, תדפיסו או תעלו לרשת. אבל היכולת לקרוא אור, לקבל החלטות, לזהות פריים, ללמוד מטעויות ובעיקר הרצון להמשיך לצלם – אלה הדברים שיכולים להישאר איתכם הרבה אחריה.
וזו אולי הדרך הטובה ביותר לבחור את הסדנה הבאה שלכם בצב"ד: לא רק לפי התמונות שאתם רוצים לחזור איתן הביתה, אלא לפי הדבר החדש שאתם רוצים לקחת איתכם לצילומים הבאים.